מעל שני עשורים אני עוסקת בכתיבה, תחקירים ותיעוד, משלבת בספרי הביוגרפיה ובספרי ישובים אותם אני מפיקה את ההיסטוריה של העם והמדינה. רוקחת מהחומרים סיפור המשלב את הרומן ואת ההיסטורי.
סיפור טוב, כמו שיר טוב, נשארים איתנו תמיד.
תהליך כתיבת סיפור חיים קשה לאדם מהישוב, אלא אם ניחן בחוסן נפשי, הוא נסחף ברגשותיו, נוטה לראות את הדברים ממקום רגיש, לעיתים כואב עד כדי עוצמות קשות לעיכול. בעזרת ביוגרף טוב, עובר המספר על אירועי חייו, ועובר תהליך תרפויטי שמזכך את הכאב ומחלישו. ביוגרף טוב בונה את הסיפור על ציר זמן נכון ומשלב אותו בציר ההיסטורי של העם והמדינה ומקנה לו בכך עומק ורבדים שמעלים אותו לרמה גבוהה יותר. כתיבת ביוגרפיות היא אחת מאותן נישות בתחום, המאפשרת לסופר יצירתי להיות שחקן על במת החיים. ללבוש ולפשוט דמויות, להיכנס לעורו של המספר היושב מולו, לחוות דרכו את ימי האושר שעבר, לכאוב את מכאובי המשברים שהתגלגלו עליו, להתרגש מאותם רגעים קטנים וגדולים שנצרבו בזכרונו, ולחיות לזמן קצר את דמותו. זהו היתרון של הסופר הכותב את סיפורו של אחר, הוא נכנס לסיפור הדמות שמולו אך נשאר נייטרלי, מעבר למתרס, רואה את שהיושב על החומה רואה: את שני צידי החומה. את הנוף הנשקף מכאן ומכאן.
כביוגרפית אני שחקנית על במות של אחרים, פעם אני אופה שתחת ידי הופכים חומרים שונים לתרכובת טובה התופחת ועולה כעוגה טובה, ופעם אני כאם פונדקאית, המופרית בהפריה חוץ גופית ומכילה את הסיפור שגודל, קורם עור וגידים, ומתפתח לכדי ה"תינוק"-הסיפור המיוחל לו מצפה המסָפֶּר. הסיפור אותו הוא רוצה להנחיל לילדיו ולנכדיו. שהרי עד כמה הנכדים באמת מכירים אותנו? והילדים שלנו? אנו שואלים לשלומם, הם שואלים לשלומנו אך האם סיפרנו להם פעם על חיינו? האם סיפרנו להם איך היה כאשר היינו צעירים, על התקופה ההיא? על החלומות? והאהבות? על החיים בחו"ל? על המלחמות? על ימי האושר? על חיינו?
אדם החולם להפיק ספר על חייו ראוי שיקח ביוגרף טוב, ממש כשם שלצורך משפטי הוא יקח עורך דין טוב.
סיפורים רבים מחכים למיילד טוב שיעזור להם לצאת לאויר העולם, אל לנו להשאירם בחושך. ראוי שיסופרו, ראוי שימצאו את הדרך אל ילדינו ונכדינו למען ידעו מי היינו.
'שגו' - שחף גולן ורד
סופרת וגנאולוגית
"סיפורי חיים-אילנות יוחסין"